Statut des Juifs – Cartes d’identité et Certificats de nationalité délivrés aux Juifs – 1940-1941
תאריך:
06.12.1940
שם ארכיון:
Aix-en-Provence
Folder Number:
AEP_93_3G_5-6_0470-0484
תיאור
6 בדצמבר 1940 – ראש עיריית קונסטנטין מודיע לפריפקט שיהודים רבים ביקשו משירותיו תעודות של אזרחות צרפתית מאז החוק מ-7 באוקטובר 1940 המבטל את צו כרמייה ואת זה מ-18 באוקטובר 1940 המסדיר את מעמדם של כל היהודים המתגוררים בצרפת ובמושבות. הוא מציין שהמילה “יהודי” מתווספת לתעודות שהונפקו על מנת “לאסור על נושא התעודה להגיש בקשה, למשל בעיירה בצרפת שאליה הוא יכול להגיע, ואיפה שמות פטרונים אלו אינם ידועים, עבור עבודה אסורה על פי סעיפי החוק מיום 18 באוקטובר 1940. אני סבור כי פעולה אחרת, כלומר שלא לדבר על הגזע היהודי, עלולה לגרום לאחר מכן צרות לשירות אשר ייתן את התעודה”. אולם הוא מבקש מהניצב לומר לו אם הוא “במסגרת החוק” בכך, ואם לא לשלוח לו תעודת דגם שתונפק ליהודים.
24 בספטמבר 1941 – המושל הכללי של אלג’יריה מורה לניצב קונסטנטין “לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח שתעודות מכל הסוגים, שהונפקו על ידי ראשי ערים, מנהלים ונציבי המשטרה (זהות, לאום, אזרחות, חיים טובים ומנהגים וכו’) לציין את מעמד כאזרח, כיהודי יליד או כיהודי זר של בעלי העניין”.
7 בנובמבר, 1941 – הניצב של קונסטנטין מודיע לראשי הערים ולמנהלים “לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי שהתעודות מכל הסוגים שהונפקו ליהודים (זהות, לאום וכו’) יכללו, לפי העניין, אחד ורק אחד משלוש האפשרויות בהצהרות הבאות : יהודי אזרח צרפתי, יהודי יליד אלג’יריה, יהודי זר”. הוא מוסיף : “עם זאת, המצב ביחס למעמד היהודים אינו סופי ועשוי להשתנות. כך יכול להיות צאצא של שני סבים יהודים, כשהוא נחשב על פי חוק כלא יהודי, אם יתחתן עם אדם שבעצמו יש לו שני סבים יהודים. כדאי, בתנאים אלה, להנפיק את התעודות הנדונות רק למטרה מסוימת ולהוכחה בתאריך מסוים”.
15 בנובמבר 1941 – תת-הניצב של פיליפוויל שואל את הניצב של קונסטנטין, בהתאם לחוזרו מ-7 בנובמבר, “אם יש לציין את הלאום של יהודים אזרחי צרפת, יהודים ילידי אלג’יריה, או יהודים זרים ברישייון מעבר ומסמכי תנועה של בעלי העניין”.
26 בנובמבר 1941 – המושל הכללי של אלג’יריה מורה לניצב קונסטנטין כי “הנפקת כל תעודת זהות ליהודים צריכה להתבצע ישירות רק על ידי השירותים הנוגעים בדבר כאשר מצבו של העותר אינו יכול לעורר ספק, כלומר כשהוא יהודי בעל לפחות שלושה סבים וסבתות יהודים, או להיפך, כאשר באופן ברור הוא לא יהודי”.
6 בדצמבר 1941 – המושל הכללי של אלג’יריה מורה לניצב קונסטנטין כי “את האזכורים : יהודי אזרח צרפת, יהודי נתין צרפתי, יהודי זר חייבים להירשם על רישייונות מעבר ומסמכי תנועה המונפקים ליהודים”.
20 בדצמבר 1941 – שר המשפטים מעביר למושל אלג’יריה את חוזרו מיום 12 באוקטובר 1941 המתייחס להנפקת תעודות אזרחות, כשהוא מזכיר כי “להוראות אלה לא יכול להיות השפעה של ערעור בשום אופן על הסמכויות שהטקסטים מעניקים לניצבם בענייני לאום”. הוא מעביר עותק של איגרת זו ושל החוזר לניצב קונסטנטין, תוך שהוא מציין לו כי הוא עושה זאת “לידיעתו ולמטרות שימושיות בכל הנוגע לשאלות אפשריות של לאום שמעלים יהודים”.
החוזר מיום 12.10.1941, ששלח שר המשפטים לפרקליט הכללי בבית המשפט לערעורים אינו מתייחס במפורש ליהודים, אך הוא מזכיר את החוק מיום 22.7.1940 (הערת העורך : ובמידת הצורך, לשלול את אזרחותו של כל אדם שהתאזרח מאז החוק מיום 10 באוגוסט 1927. בסך הכל נשללו את אזרחותם של למעלה מ-15,000 איש כולל כ-6,000 יהודים – מקור ויקיפדיה). החוזר, שמטרתו להנהיג שיטה קפדנית יותר, מעניק לשופט השלום במקום המגורים את הסמכות הבלעדית להעניק אזרחות למבקשים “בהתאם לשאלה אם הוריהם תמיד היו במעמד של צרפתים או לא”. הוא מפרט את ההליכים לבחינת בקשות לקבלת אזרחות או להחזרת האזרחות.
