תיאור

3 במרץ 1942 – פרסום בכתב עת הרשומות מ-18 בפברואר המבטל את צו כרמיה משנת 1870 שהכריז כאזרחי צרפת את היהודים ילידי מחוזות אלג’יריה.

22 ביוני 1942 – המושל הכללי של אלג’יריה שולח לניצב קונסטנטין בקשה ל”תיקון של צל’שי המלחמה של כל היהודים במחוז שלך שהם בעלי תעודות לוחם שהונפקו על ידי משרדך”. הוא רוצה “להיות בטוח שהיהודים בעלי תעודת הלוחם אכן עומדים בתנאים הנדרשים לשם כך”.

3 ביולי 1942 – המזכירות הכללית לענייני חיילים משוחררים בקונסטנטין מעבירה לניצב “רשימה ראשונה של שמות של יהודים במחוז קונסטנטין שמהם נמשכה תועדת הלוחם”, ומפרט כי “משיכות עלולות להתרחש עם הזמן ויוגשו לו ככל שיבוצעו”.

יוני עד דצמבר 1942 – רשימות רבות של שמות של מחזיקי תעודות לוחם נערכות למטרות אימות.

29 באוקטובר 1942 – כתבה בעיתונות שכותרתה “מעמד היהודים באלג’יריה – שינוי הטקסטים המתייחסים ליתרונות המוענקים ללוחמים של 14-18 ו-39-40”, מדווח על צו מ-19 באוקטובר המתייחס ליישום הסעיפים 4 ו-5 לחוק מה-18 בפברואר 1942. זה ביטל את צו כרמיה וקבע את המעמד החדש של הילידים היהודים באלג’יריה. הוא מפרט את ההליך שיש לנקוט ואת התנאים שיש למלא.

סעיף 4 מעניק אזרחות צרפתית ליהודי אלג’יריה שלא ספגו הרשעה פלילית באחת מארבע הקטגוריות הבאות : 1° בעלי תעודת לוחם ; 2° לאחר שהיה מושא לציטוט במהלך הקמפיין של 39-40 עם הענקת Croix de Guerre 3°; קיבל צל”ש לפעולות מלחמה בהענקת לגיון הכבוד או מדליה הצבאית ; 4° יתומים של האומה, הורים, אלמנות או יתומים של חיילים שמתו למען צרפת.

סעיף 5 קובע כי יהודים שאינם עומדים בתנאים אלה, אך בעצמם או בני משפחותיהם העניקו שירותים חשובים לארצם, רשאים, על ידי בקשה, לקבל בחזרה אזרחות צרפתית.