Statut des Juifs – Abrogation du Décret Crémieux, Lois des 3 et 7 Octobre 1940 et décret du 20 Novembre 1940
תיאור
התיק כולל, בנוסף למכתבים הכלליים הנותנים פרשנויות מתפתחות לטקסטים של החוקים ודרכי יישומם, בחינה של כמה מקרים ספציפיים. שימו לב לזו מ-17 באפריל 1941 שהופנתה למרשל פטן על ידי גב’ האלמנה בדוקה מקונסטנטין, אם ל-12 ילדים ובעלה, נתין תוניסאי והתאזרח בצו של 1923, נהרג במהלך המהומות בקונסטנטין ב-3 באוגוסט 1934. היא מעוניינת לדעת אם ילדיה, שישה מהם בנים, שומרים על אזרחותם הצרפתית ואם כן אם הם יכולים לעבוד במינהלים ציבוריים. ב-7 ביולי 1941, העביר המושל הכללי של אלג’יריה את תגובתו לניצב קונסטנטין, כי מצד אחד בעלה אינו נגוע מביטול צו כרמייה, שכן הוא התאזרח בצו אינדיבידואלי, ולפיכך ילדיה שמרו על אזרחותם הצרפתית, אך מאידך, מעמד אזרחי לילדיה יכול להיקבע רק על ידי בתי המשפט ו”שבכל מקרה הם כפופים למעמדם של היהודים בכל הנוגע לגישתם [מילה בלתי קריא] במינהלים ציבוריים “.
7 בדצמבר 1940 – המושל הכללי של אלג’יריה מגיב לבקשת הניצב של אוראן “באיזה תנאים יש ליישם את סעיף 5 לחוק מ-7 באוקטובר 1940 המבטל את צו כרמייה. על פי תנאי סעיף זה, צו יכול לשמור על המעמד הפוליטי של אזרח צרפתי עבור יהודים שהצטיינו בשירותים שניתנו למדינה”. הוא מפרט באיזה רוח יש לבחון את הבקשות : “זהו אמצעי חריג שרק יהודי אלג’יריה שהעניקו שירות חברתי, ספרותי, מדעי או כלכלי מצטיין למדינה יכולים להרוויח ממנו. העובדה שהיה עובד מדינה ללא גנאי, שיתף פעולה בעבודות חברתיות או ספורטיביות, ניהל את ענייניו כ”אב טוב”, לא תהווה בשום אופן תואר לקבלת דבר אשר מתנו חייב להישאר, לפי מכתבו ורוח החוק, הטבה נדירה. רק אותם אנשים אשר רכשו למעשה תארים בלתי ניתנים לערעור להכרת תודה של האומה על ידי גילוי מכל הסוגים או המצאה שהייתה להם השפעה רבה, על ידי יוזמות שתרמו באופן חשוב לפיתוח המדינה בכל התחומים על ידי מדעים או יצירות ספרותיות בעלי ערך גבוה”. העתק של תשובה זו נמסר לניצב קונסטנטין.
8 בפברואר 1941 – שר המשפטים מודיע לשר הפנים את דעתו על מי הם האנשים המכוסים בחוק מיום 7 באוקטובר 1940: יהודים ילידים שרכשו באופן אוטומטי את מעמד אזרח צרפתי מכוח צו כרמייה וצאצאיהם, אך לא אלה שהתאזרחו לפני צו כרמייה, וגם לא היהודים הזרים שהתאזרחו בנפרד, כמו גם צאצאיהם.
21 במאי 1941 – המושל הכללי של אלג’יריה מורה לניצב קונסטנטין כיצד להציג בקשות כדי לשמור על המעמד הפוליטי של אזרח. השטר נושא חותמת “חוק יהודי אלג’יריה מיום 7 באוקטובר 1940, סעיף 5, צו 20 בנובמר 1940, סעיפים 6 ו-7”. הנוהל שנקבע : “לאחר בירור מינהלי יעביר הנציב את התיק לתובע הציבורי של מקום מגוריו של המבקש לצורך חוות דעת. התובע הציבורי יצרף לתיק תמצית מהרישום הפלילי (עלון מס’ 2) ויחזיר את התיק לניצב ; האחרון יעביר את התיק עם הצעתו למושל הכללי של אלג’יריה, אשר בדו”ח מנומק יפנה אותו לשר, מזכיר המדינה לענייני הפנים”. כל קובץ חייב לכלול :
– דיווח על החקירה המנהלית ;
– חוות דעת של פרקליט המדינה ;
– מכתב המכיל את הצעות הניצב ;
– דו”ח מנומק מהמושל הכללי.
הוא מזכיר שבעבר בקשות רבות התבססו על “שיקולים שאינם קשורים לתפיסה הקפדנית של “שירותים שניתנו למדינה” כך שלעתים נדירות יש צורך בהפקת חוות דעת מנומקת ארוכה”. המושל הוסיף כי ערכו תיקים מיוחדים למטרות “נוהל מהיר ולצורך הצגה, אחידה ומעשית, של כל המקרים מסוג זה”. הוא מפרט כיצד להשתמש בו בפירוט.
1 בספטמבר 1941 – המושל הכללי של אלג’יריה מודיע לינצב קונסטנטין כי הוועדה המיוחדת בווישי לבחינת תיקי יהודי אלג’יריה המעוניינים לשמור על מעמד האזרח “פרסמה הודעת דחייה בנוגע לבקשות של יהודים ילידי אלג’יריה המתגוררים במחוזך…”. מוזכרים שנים עשר שמות של אנשים.
14 בנובמבר 1941 – המושל הכללי של אלג’יריה מודיע לניצב קונסטנטין על “חשיבותה של הוועדה המיוחדת בווישי הממונה על בחינת בקשות הפטור שהוגשו על ידי יהודי אלג’יריה ביישום האמנות. סעיף 5 לחוק מיום 7 באוקטובר 1940 מחייב לערוך חקירה רצינית בכל בקשה”. עם זאת, הוא מפרט “שטקסט זה רחב יותר מסעיף 8 לחוקי ה-3 באוקטובר 1940 ו-2 ביוני 1941″ והפירוש של סעיף 5 אומר ש”לפיכך לא יידרשו שירותים חריגים”.
6 בדצמבר 1941 – המושל הכללי של אלג’יריה מציין בפני הניצב של אוראן “שיש צורך לקחת בחשבון, בחוות הדעת שניתנה על הבקשות לשימור מעמד מדיני, את כל השירותים שניתנו על ידי הנוגעים בדבר, הן הצבאיות ואזרחית, אך אין להביא בחשבון את השירותים הניתנים על ידי קרובי משפחה של הנוגעים בדבר”. העתק הועבר לניצבים אלג’יר וקונסטנטין.