תיאור

27 באפריל 1942 – דוקטור פרנסואה ג’וזף נטף, שכנראה מסרב להירשם כיהודי, כותב למנהל העיירה המעורבת של אום אל בואג’י ומסביר את סירובו. הוא טוען כי אשתו נולדה בשם רולנד ברטה פוטז היא קתולית להורים וסבים קתולים וששלוש בנותיו הן שלושתן קתוליות. הוא מוסיף : “לגבי… נולדתי אזרח צרפתי לכל דבר, לאחר ש כזה היו חיי, וסבלתי ולחמתי במלחמה, לאחר שכזה התחתנתי, קתולי בנוסף ; אני רואה את עצמי נאסר מההתחייבות היוצאת מנישואיי וגם על ידי מצפוני, להצהיר שאינני אלא אזרח צרפתי כמו כל אחד אחר. כמובן, אין עניין של רמאות או קבלת הטבות כלשהן שלא אהיה זכאי להן “כדין”. בגיל שלושים אופק חיי נראה לי סגור מכל עבר בגלל השם שלי. אשתי וילדיי התמימים צריכים לסבול מבריונות, אומללות והשפלה מרושעת. עצם מימוש המקצוע שלי, שעלה לי כל כך הרבה מאמץ וכל כך הרבה כאב, יהיה אסור עליי. מה נשאר לי בנפילה זו אם לא מצפוני וכבודי ? אז אתה תאפשר, אדוני המנהל, למצפון הזה ולכבוד הזה, שהופכים אותי, למרות החוקים, לבן אדם חופשי, לסרב לחתום על כל הצהרה אחרת מזו”.

27 באפריל 1942 – מנהל העיירה המעורבת, מרסל ריבט, מעביר לניצב קונסטנטין “את ההסברים שסיפק ד”ר נטף בנוגע להצהרה הלא-גזעית שלו”, ומוסיף : “הסנקציות שנקבעו במקרה כזה חייבות להיות מיושמות”.

13 ביולי 1942 – הניצב של קונסטנטין כותב למושל הכללי של אלג’יריה : “לגבי דוקטור נטף מקנרוברט, הוא הודיע ​​במכתב המצורף שהוא מסרב להצהיר את ההצהרה הרגולטורית. לפיכך, ובהתאם להוראות סעיף 2 לחוק מיום 2 ביוני 1942, אני פונה לפרקליטות לצורך העמדת עבריין זה לדין”.