תיאור

28 במרץ 1941 – באיגרת מצוטטים שבעה חוקים שבין 22 ביולי 1940 ל- 8 במרץ 1941 ש”נחקקו כדי לשלול אזרחות מהצרפתים שעזבו את ארצם מאז אירועי יוני”. לאחר מכן היא מזכירה כי תפקידו של משרד החוץ “מורכב מאיסוף המידע שנשלח אליו על ידי סוכנינו בחו”ל הנוגעים לצרפתים החשודים תחת חוקים שונים אלה” ו”העברתם למשרד החוץ, השופט המוסמך להחליט על איבוד זכויות”, “לתת את דעתו” ו”להודיע ​​למשרד הפנים על בקשות לכניסה חוזרת לצרפת של צרפתים העשויים להיות תחת אחד החוקים האמורים לעיל”.

מנהלת המשנה “משפטים ומחלוקות” שואלת את משרד השר כיצד לבחון בעתיד את הבקשות הרבות מצד הצרפתים המעוניינים לחזור :

– היא מציעה להעניק אשרות כניסה ביתר קלות ל”צרפתים שעזבו את הטריטוריה בין 10 במאי ל- 30 ביוני בבהלה בגלל הנסיבות”.

– מקרה של “צרפתים שהתגייסו בצבא זר. בין חילוטי האזרחות שנבחנו, מספר מסוים נגע במנהיגי קבוצת המתנגדים : דה גול, קטרו, מוסלייה וכו’. איזו גישה יש לנקוט ביחס לצרפתים הרבים שהתגייסו בכוחות בריטים או כוחות מתנגדים ? “.

– מקרה של ” צרפתים “שבגדו במעשיהם, בנאומיהם או בכתביהם את החובות המוטלות עליהם כחבר בקהילה הלאומית”. חוק זה מכוון בעיקר לצרפתים שהצטרפו לתנועת דה גול”. “על פי דיווחים של סוכנינו, הרוב המכריע של הצרפתים בחו”ל, במיוחד באמריקה, הינו כנרא עוין לא רק לגרמניה אלא לכל מדיניות של שיתוף פעולה איתה. כתוצאה מכך הם מגלים אהדה – בדרך כלל אפלטונית – לתנועת דה גול, תוך כיבוד אישיותו של ראש המדינה המרשל. מיעוט הוא חלק מהוועדות של “צרפת החופשית”. ברוב הוועדות הללו יש כמה צרפתים כנים, ותיקים מ-1914 ואינם יכולים להשלים עם תבוסה צרפתית. לצידם מספר אנשים לא מכובדים, לעתים קרובות עריקים לשעבר או מורדים. התייחסות זהה לכולם תהיה נכונה עם אות החוק, אך ייתכן שהיא אינה הולמת בגלל השפעתה המופקת במושבותינו בחו”ל”.