תיאור

הדו”ח סוקר את אירועי נובמבר 1942 של הפעילות הפוליטית של מוסלמים נבחרים, עולמא רפורמיסטים, מפלגת העם האלג’ירית וכו’. יש גם מידע על צעירי הקונגרס המוסלמי האלג’יראי, פעולות המפלגות האירופיות על הילידים, העובדים הילידים והשאלה הכלכלית.

הצלחתו של מבצע לפיד ונחיתת בנות הברית מעוררת תחושת שמחה ונצחון בקרב היהודים. במשך כמה ימים לאחר הנחיתה המשיכו כמה יהודים להסתובב ברחובות אלג’יר כשהם חמושים, אולם לאחר מספר ימים הם חדלו. האוכלוסייה המוסלמית חושדת בבנות הברית שמתקבלים באהדה על-ידי היהודים. היהודים, שמילאו תפקיד חשוב באירועי ה- 8 בנובמבר, מנסים להתקרב לשלטונות האמריקאים ולעורר עניין במצבם.  חלקם, כמו לופראני ואלי גוזלן, פונים גם למנהיגים המוסלמים העיקריים של אלג’יר, כדי להציע להם חוקה של מעין “חזית מרימה משותפת”.

איחוד הכיהודים בצרפת נוצר על ידי החוק מיום 29 בנובמבר 1941, זה של יהודים אלג’יריה ב- 14 בפברואר 1942. נשיאה הוא אנדרה בקושה בקונסטנטין, סגן נשיאו ז’ורז ‘אלבו.

הדו”ח מדווח על מספרי הנומרוס קלאוס בתחום החינוך. מרבית התלמידים מתקבלים בבתי ספר יהודיים פרטיים שנפתחו בכל מקום. המנהיגים היהודים שכבר הוציאו 40,000 פרנק בחודש לבתי הספר שלהם, מצהירים כי הם אינם מסוגלים לממן מאמץ נוסף (הקרן היהודית שסופקה על ידי הבניינים המשוריינים לא הצליחה עד כה לעזור לעזרתם). בתי הספר היהודיים העיקריים נמצאים באלג’יר, בלידה, מדה …

היהודים הודרו משורותיהם של קציני הצבא הצרפתי (חוק מיום 3 באוקטובר 1940), אז אלה של קצינים שאינם ממוזמנים (חוק מיום 2 ביוני 1941), למעט אלה שהעניקו שירות יוצא דופן למדינה. יהודים שהיו אזרחים צרפתים נזכרו באותם תנאים כמו אזרחים צרפתים בעלי אמונות אחרות. חיילי מילואים יהודיים ילידים משולבים ביחידת עובדים בהכשרה בשארגאס. שורות החיל פרנק אפריקה פתוחות ליהודים ומתנדבים מכל המקורות.

ליהודים יש “דרישות פתאומיות”, בעיקר על ידי ניסוח ספר זיכרונות שהועבר לרשויות האמריקאיות.