תיאור

הדו”ח סוקר את אירועי ספטמבר 1940 של הפעילות הפוליטית של מוסלמים נבחרים, עולמא רפורמיסטים, מפלגת העם האלג’ירית וכו’. יש גם מידע על צעירי הקונגרס המוסלמי האלג’יראי, פעולות המפלגות האירופיות על הילידים, העובדים הילידים והשאלה הכלכלית.

ביטויי העוינות כלפי היהודים הולכים וגוברים, בעיקר בקרב האירופאים. עלונים מופצים מדי יום, במיוחד באלג’יר על ידי לוחמי ה- PPF. בלילה של 11 עד 12 בספטמבר נופצו תריסר חלונות חנויות יהודיים במרכז אלג’יר.

יש כמה מקרים “קלים” בין יהודים ומוסלמים. ההמסה המוסלמית רואה בסיטונאים היהודים את האחראים לעליית מחיר המחיה. כמה מנהיגים יהודים, החרדים להסיט את האיבה הזו, מנסים לחזור לטובת מנהיגים מוסלמים באמצעות תנועות נדיבות. יהודים אחרים מנסים להתקרב להמונים הילידים על ידי מתעלה על דרישותיהם, אפילו על ידי מחמיא לשאיפותיהם האפשריות לעצמאות. לבסוף, אחרים, אולי רבים יותר, מנסים להתקרב למתיישבים גאוליסטים (תומכי דה-גול) מסוימים, על ידי אימוץ איתם את הסדר: “עתידה של אלג’יריה הוא עם אנגליה”.

“בסוף החודש הייתה שמועה כי חלק מהיהודים חשבו […] להקים קבוצות להגנה עצמית.”

“מר ברנרד לקאש, מנהל LICA, ששהה באלג’יר, לאחר שהפר את הבטחתו להימנע מכל פעילות פוליטית (מאמר שהופנה השבועון “מריאן”) נשלח למגורים בכפייה בטני אט-אל -האד. “