Attribution, retrait, déchéance de la nationalité française à des particuliers, Vichy – Rabat – Mars 1941.
תיאור
מרץ 1941 – חילופי מכתבים בין השרים לענייני חוץ, משפטים, מפקדת המשטרה בפריס לבין התושב הכללי ברבאט, הנוגעים למקרים של אנשים שביקשו לקבל או לשמור על אזרחות צרפתית.
– המקרה של גברת אזולאי סימי, אשתו הראשונה של מר מסטרה, נבחן שוב (ראה דצמבר 1940 – ינואר 1941). בקשתה לקבל אזרחות של בעלה הראשון אינה עניינית : היא נחשבת צרפתית בגלל נישואיה למר מסטרה.
– רק ילדיהם הקטינים של אדם המעוטר בצל”ש המלחמה (מקרה של מר בנחמו דוד) שומרים על אזרחותו הצרפתית של אביהם על פי יישום הסעיפים 4 ו- 5 לחוק מיום 7 באוקטובר 1940, המבטלים את צו קרמיו.
– המקרה של מר ג’וזף בראבק, קצין אוסטרי לשעבר שהתאזרח לצרפתי בשנת 1939, נבחן שוב (ראו אוקטובר-נובמבר 1940). שר המשפטים מבקש “לפרט את הסיבות שבגינן חשוד נאמנותו של ג’וזף בראבק, עד כי שלילת אזרחות צרפתית נראית מוצדקת”.
– נבדק המקרה המורכב של גברת דז’יבייצקי (לונה לבית בואנוס נולדה בקהיר) ומבקשת תעודת זהות של “Protégé Français” בגלל הלאום המרוקאי של אביה. לשני אחיה כבר יש את המסמך ו”נראה שיש לה אזרחות מרוקאית nלידה”. נראה שהיא לא קיבלה אזרחות פולנית אוטומטית על ידי נישואין ובעלה גם היה כבר נשוי, ו”ביטול הנישואין בגין ביגמיה לא אושר בפסק דין”. על פי החוק המרוקאי, היא הייתה שומרת על לאום הלידה שלה ומושל ז’ירונד שואל את משרד החוץ אם ניתן להנפיק לה כרטיס “Protégé Français”, המציין כי אישה זאת “השיגה מהרשויות הכובשות תקופה של חודש […] להוכיח שהיא מוגנת מרוקאית, ואם לא היא תישלח למרכז מעצר עבור פולנים”. התושב הכללי ערך חקירה ברבאט, העיר בה נולד אביו, ו”לא ניתן היה לאסוף מידע על בני משפחה זו שאינם ידועים, במיוחד בקרב היהודיים”. ב- 18 במרץ כתב משרד החוץ למושל ג’ירונד כי גב ‘דז’יבייצקי שמרה על אזרחותה המרוקאית ויכולה לקבל תעודת זהות ” Protégé Français”.
– נבחנות בקשות של אנשים לקבל אזרחות צרפתית, ברוב המקרים הרשויות מבקשות מהם להוכיח את לאום מוצאם ולוודא האם לא רכשו לאום אחר בנישואין. אנו מבקשים גם “להודיע למשרד המשפטים על מידת התבוללות של אותם בני אדם”, או “לפרט אם האדם שנאמנותו נראית בטוחה דיו במנהגינו ובמוסדותינו כדי לקבל אזרחות צרפתית”. נישואין לצרפתים אינם מקבלים אזרחות אוטומטית, יש להגיש בקשה ספציפית.
– התושב הכללי, בנוגע למר ליאון קורקוס, יהודי אלג’יראי יליד מוגדור ומתגורר באגאדיר (ראה פברואר 1941), “סבור כי השירותים שהעניק האדם לאינטרס הצרפתי במרוקו מאז 1906 ובמהלך תקופהת הקמת הפרוטקטורט, ככל הנראה יאפשרו לו להנות מסעיף 5 לחוק [מיום 7 באוקטובר 1940] “.
גב’ דדון חביבה, יקות פוני, עמר חסיבה ואטיאס סימון חתמו כל אחת בשנה שעברה על הצהרה לרכוש את האזרחות הצרפתית של בן זוגם. לפי צו מה- 15 במרץ 1941 “לאום צרפתי סורב לזרה זאת”.