ללא

ברג'יל בן למשפחת רבנים ומספר עליהם קצת.
היו בסיסים גדולים של המשטרה והצבא.
היה ישן עם הנעליים כילד בן שמונה, גרו בקומה שנייה ובזמן ההפצצות היו צריכים לרדת במדרגות.

הוא מספר איך ניצלו הודות לאדמה הבוצית ליד ביתו - הבוץ ספג את  פגיעת הפצצה וכך הבית ניצל.
מספר על ביקור של קצין גרמני שביקר וראה מפה ובה דגלונים עם התקדמות צבאות בנות הברית. כעונש פונה מהבית.
נחשף לזוועות המלחמה ולמראות קשים.
מתאר מקרה בו ילדה קראה לו יהודי מלוכלך - מפגש ראשון עם אנטישמיות
קטלוג מקור- יד ושם VT11847E

ירקוני מספרת על זיכרונותיה של אמא – רחל ירקוני ילידת ב'זה תוניסיה. 
היא התייתמה בגיל שנתיים וסבתה מתה ממחלת הטיפוס ואביה נהרג בהפצצות.

גודלה בידי הסבתא.
האם גדלה בבית יתומים וסבלה מתת תזונה וגזזת.
עלתה לארץ באוניית הגליל בשנות ה-50.
עברה  בארץ טיפולי DDT והקרנות.
מספרת על תסמינים של ניצולי  שואה אצל אמא – החבאת מזון מתחת למיטה וכו'.
יד ושם - VT11847h
 

ארכיון העדויות, יד ושם.
עדות מפי אליהו מסיקה על אפלייה שהופנתה כלפי יהודים, בעיקר בתחום התעסוקה, לאחר כינון משטר וישי והחיים תחת השלטון הגרמני.

אלפנסו
סבו היה מהראשונים שקיבלו אזרחות ספרדית  לאחר שהסולטאן אישר ליהודים לקבל אזרחות.
אביו עסק במכירת חיטה ויבוא מארה"ב ואירופה, היו שותפים אמריקאיים וערבים. לא הייתה מודעות של דתיים או לא דתיים, בבית של אביו, אך לאחר ניתוח הקפיד על בית כנסת קצת יותר.
אביו עסק בפעילות ציונית
למד בבית ספר יהודי בפריס
גלדיס
אביה סמואל לסרי הגיע ממשפחת רבנים ידוע בגיברלטר. היה דתי בביתו ואנגלי מחוץ לביתו. דברו ספרדית ואנגלית. אביה עבר לתנג'יר במסגרת עסקים.
לאמא היה דרכון איטלקי.