ראיון עם יעקב דגן

אמו מתה ב1939 , ממחלת הצהבת
אביו מת בשנת 1945, היה במחנות העבודה בתוניס.
חלוקה ליהודים בחסות איטלקים (ליבורנזים) לתוניסאים רגילים, ככל הנראה מיהודי ספרד.
להם לא הייתה חסות איטלקית.
בביתם דיברו צרפתית וערבית.
מדבר על החיים היהודים דתיים בתוניס.
מספר על מנהגי השבת
סבו היה חבר בוועד הקהילה היהודית.
יחסים עם הערבים – הצקות והתמודדות איתם
פעילות ציונית, תהלוכות וכו'. היה פעיל מגיל 11

למד בבית ספר צרפתי
חקיקה אנטי יהודית
כשתחבאו ונדדו במלחמה סביו דאג לכל המשפחה
שמח על הטלאי הצהוב
זוכר מקרה בו הילדים שיחקו כדורגל והכדור פגע בחייל גרמני, הילדים ששחקו ברחו חוץ ממנו והוא חטף כת של רובה בפרצוף.
מקרה נוסף שקשור בכדורגל היה כאשר משאית כמעט ודרסה  קבוצת ילדים ששחקו כדורגל.
מתאר את כניסת האנגלים והחזרה הביתה לסוס
עלייה לארץ והקמת משפחה
יחס לשואה ולהגדרת ניצולים.
יד ושם VT11890