טריגלו ילידת העיר בז'ה 1927
מספרת על הוריה.
האם למדה בבית ספר בצרפתית עד גיל 10.
מספרת על חייה בבז'ה, העיר וחיי התרבות בעיר
עברו לביזרט כשהילדים התבגרו
חיי הקהילה היהודיים
פחדו להסתובב ברחוב בגלל הערבים ובעובדה שהיו בעלי אזרחות צרפתית
היתה הפרדה בין עולם המבוגרים לילדים. האב ידע על מה שקורה במלחמה אבל לא דיבר עם הילדים על קח
כניסת הגרמנים, כפי שנתפסה ע"י אביה
פונו לתוניס בעזרת הפקידים הצרפתיים.
שוכנו כפליטים בבית ספר בתוניס, חלתה בטיפוס
סבה מצד אב נולד
הזוג מספר על בית ההורים, תפקידיהם כילדים ומערכת היחסים עם ההורים, הפרנסה וכו'.
מספרים על חיי הקהילה בתוניס.
פריצת המלחמה- הפגזות מהים.
כשחלה בטיפוס עברו לדירת נופש של סבו מצד אביו.
משפחתו של גווילי הגיעה לבנגאזי מטריפולי.
הוא ואחיו עזרו לאביו בעבודה בקונדיטוריה.
גווילי מתאר את החים בבנגאזי כילדים, הבילויים של שבת, ביקור בים, בילויים עם חברים לא-יהודים.
למד בבית ספר איטלקי ולאחר מכן בתלמוד תורה.
מספר על עימותים עם התושבים הערבים.
במהלך המלחמה גורשה המשפחה לג'אדו.
הסבתה חיה איתם במשך שנים גם לפני המלחמה, אחריה ואפילו לאחר העלייה לארץ.
מתארת את החיים בבנגאזי, יחסים במשפחה, ארוחות שישי.
החים לפני המלחמה, אביה עבד כפקיד מכס.
לבוש ייחודי של המבוגרים והגברים.
החיים במחנה ג'אדו.
למדה בבית ספר יהודי
ההורים אהבו לצאת לאופרות והאמא נהגה לשיר במטבח.
פרעות בזמן הקמת המדינה.
זוכר את העלייה לארץ כאירוע טראומתי בגלל תהליך הקליטה שכלל עשיית קרחת והקרנות.
יד ושם VT-13078
מספרת על תולדות משפחתה.
הייתה אזרחית לובית, שפת האם שלה ערבית ואחרי המלחמה למדה עברית בבית הספר.
אביה עבד אצל יבואן, אמא הייתה עקרת בית והתפרנסה קצת מתפירה.
בתחילת המלחמה הם פונו עם כל המשפחות היהודיות ואביה עבד בעבודות כפייה. אביה נפצע.
במהלך ההפצצות היו מתחבאים מתחת למיטה.
לא היו חרדים אבל התפללו בשבתות וחגים.
סבא היה חייל בצבא הצרפתי ואף קיבל מדלייה על שירותו.
בזכותו עברו מלמרסה לעיר תוניס.
זוכרת את המלחמה והשחרור ע"י האמריקאים.
מספרת על משחקי הילדות שלה.
מספרת על העלייה לארץ.
השהות במחנה העלייה וההתיישבות בהר טוב
בית הספר בישראל ומשחקי הילדים.
הכירה את המורה שלה לעברית כבן זוג כשהייתה בת 15-16.
יד ושם VT12195
גרו בדירה אחת עם סבתו ודודו .
למד בבית ספר צרפתי
מספר על השבת בבית, ההליכה לבית הכנסת, הקידוש, ארוחת השבת והשיחות עם השכנים.
בלאיש גר בדירה אחת עם סבתו ודודו.
הוא למד בבית ספר צרפתי
הוא מספר על השבת בבית, ההליכה לבית הכנסת, הקידוש, ארוחת השבת והשיחות עם השכנים.
דין וחשבון מקיף על תנאי המחייה במחנה ג'ראדה.
הדו"ח נכתב על ידי ד"ר וייס דונאנט עבור הצלב האדום בעקבות ביקור שערך במחנה ב-28 ביולי 1942. הדו"ח כולל פירוט לגבי תנאי המחיה הבסיסיים כגון:מספר האסירים, מזון, היגיינה, שירותי רופאה וביגוד. כמו-כן יש פירוט גם לגבי היבטים נוספים של חיי היום-יום כגון שירותי חינוך, תרבות ודואר.
American friends service comity - afsc_01_15_10
American friends service comity - afsc_01_15_11
ניתן לצפות בפריט זה וכן בפריטים נוספים במרכז התיעוד בתיאום מראש
דין וחשבון מקיף על תנאי המחייה במחנה מנג'וב.
הדו"ח נכתב על ידי ד"ר וייס דונאנט עבור הצלב האדום בעקבות ביקור שערך במחנה ב-1 באוגוסט 1942. הדו"ח כולל פירוט לגבי תנאי המחיה הבסיסיים כגון:מספר האסירים, מזון, היגיינה, שירותי רופאה וביגוד. כמו-כן יש פירוט גם לגבי היבטים נוספים של חיי היום-יום כגון שירותי חינוך, תרבות ודואר.
American friends service comity - afsc_01_15_13
ניתן לצפות בפריט זה וכן בפריטים נוספים במרכז התיעוד בתיאום מראש
