Attribution, retrait, déchéance de la nationalité française à des particuliers, Vichy – Rabat, Avril – Mai 1942.
תיאור
אפריל – מאי 1942 – חילופי מכתבים בין הנציב הכללי לעניינים יהודיים, לשרים לענייני חוץ, פנים, משפטים, מושלות המשטרה בפריז לבין התושב הכללי ברבאט, הנוגעים למקרים של אנשים שביקשו לקבל או לשמור על אזרחות צרפתית. יש לציין כי התיק אינו מכיל התכתבויות במרץ 1942.
ב -2 באפריל כתב התושב הכללי ברבאט לשר החוץ כי הוא שותף לחלוטין לנקודת מבטו של קזאווייר וולאט (מכתב מיום 12 ביולי 1942) על אי הענקת אזרחות צרפתית ליהודיות מרוקאיות שנישאו לצרפתים. [הוא] “מציין, עם זאת, כי לעתים קרובות יותר, המטרה אותה מבקשות הנשים היהודיות הללו היא להימלט מסמכות השיפוט של בתי המשפט בשריף ולהציב את עצמן בחסות בתי המשפט הצרפתיים. אך אף על פי שהצטרפותם ללאום צרפת יכולה להשפיע רק על מעמדן הלאומי ולא על מצבן מול מעמד היהודים, אין ספק שהן תשתמשנה בתהליך זה כדי להקל על האיסורים הפוגעים בהן כיהודי מרוקו”. הוא מוסיף “כי רצוי להרחיב את האיסור […] גם על יהודים זרים שאינם מרוקאים, שההשתלבות בקהילה הצרפתית לא נראית ראויה יותר”. לבסוף, הוא מציין כי התושב הכללי “גיבש דעה שלילית על כל הבקשות לרכישת אזרחות צרפתית […] בה רשומים יהודים, בין אם הם מרוקאים ובין אם הם בעלי אזרחות אחרת, המעוניינים לקבל אזרחות צרפתית בדרך של נישואין”. ב- 28 באפריל כתב ראש הממשלה ושר החוץ, לשרי המשפטים והפנים, וכן לנציב הכללי לעניינים יהודיים : “אני שותף לחלוטין עם נקודת המבט שהביע התושב הכללי ברבאט לגבי לפחות הנשים היהודיות הילידיות בפרוטקטורטים הצפון אפריקיות שלנו”. ב- 27 במאי הוא העביר להם את דעתו של התושב הכללי בתוניס : הוא “בבירור אינו בעד לקיום לטובת נשים יהודיות תוניסאיות את האפשרות, שמורה החוק הצרפתי לזרים שמתחתנים עם צרפתים, לקבל אזרחות צרפתית. האדמירל אסטבה מאמין, עם זאת, שכשמדובר בנישואין בין יהודי צרפת ויהודי תוניסיה, רכישת הלאום שלנו בידי האחרונים לא רק שלא תביא את אותן חסרונות כמו כאשר זה נובע מנישואין עם אזרח צרפתי רגיל. אך עדיין יהיה היתרון בשמירה על אחדות המשפחה מנקודת מבט הלאום”. ראש הממשלה מוסיף : “עם זאת, ניתן לתהות אם יהיה מקובל על האיחוד המעורב המדובר לייצר השפעות חיוביות יותר עבור בת הזוג היהודיה כאשר בן הזוג הוא יהודי ולא צרפתי רגיל”.
ב -19 באפריל כותב שר המשפטים לשר החוץ, שמעביר ב -25 באפריל לתושב הכללי ברבאט, לדעת את מספר “בקשות ההתאזרחות הנוגעות לנשים ספרדיות המתגוררות במרוקו, שבעת נישואיהן עם צרפתים, לא מילאו את ההצהרה שנקבעה [בחוק 1927]”.