תיאור

הדו”ח סוקר את אירועי מאי 1940 של הפעילות הפוליטית של מוסלמים נבחרים, עולמא רפורמיסטיים, מפלגת העם האלג’ירית וכו ‘. יש גם מידע על צעירי הקונגרס המוסלמי האלג’יראי, פעולות המפלגות האירופיות על הילידים, העובדים הילידים והשאלה הכלכלית.

האירוע בו יליד שעוטר ע”י הצבא, הותיר טעם של מרירות בקרב ווטרנים מוסלמים. “פרשה זו היא סימפטומטית לעוינות הקיימת בכל חוגי הילידים נגד יהודים”. “ההאשמות, בין אם מבוססות ובין אם לא, על ספקולציות שהושמעו לעיתים קרובות נגד יהודים” עשויות להחמיר את המצב.

הערה ארוכה נוגעת ליחסים בין יהודים ומוסלמים: “תמיד הצבנו על העוינות הזו”. “המוסלמים מכירים את הזלזול הריבני ביותר ביהודים (כותב למשל אל”מ רובין, מנתח את הגורמים למרד קביל הגדול, בעבודתו על “התקוממות קבליה בשנת 1871 “, זה במידה כזו להרוג אחד מהם זה בעיניהם מעשה לא מכובד, כמו שיהיה להרוג אישה חסרת הגנה”.” מוסלמים בזים ליהודים, אבל הם לא מכבדים אותם בשנאתם … היהודי חזר שירותים באלג’יריה: בכל פעם שנוצרו תפקידים חדשים, הסוחר הראשון שהתיישב במקום תמיד היה יהודי: בערים כשאתה לא חושש להתמקח, זה עדיין בחנויות יהודים שנמצאים מוגשים במחיר נמוך יותר: ברגע שהעסקה מתקבלת, היהודי בדרך כלל ישר בהוצאתו להורג “. ” ילידים רבים השאירו את מה שהיה בידי היהודים … , הצורך להופיע שם את המנהיג הערבי בידיהם … “עם זאת, המוסלמים נעלבו לראות אותנו מתרוממים לרמת האנשים שלנו שהם רואים כערעיים. הם התלוננו בפנינו על שהעלו את היהודים לרמתנו, והם הגו עבורנו הסתייגות מסוימת: לא היהודים הם שהופכים לצרפתים, הם אמרו במרירות, הצרפתים הם אלה שהופכים ליהודים. מה שהם לא יכלו לשאת ברעיון זה האפשרות לראות יהודים מצווים עליהם … “.

“הציון בערך זהה בקרב כל המשקיפים המודיעים. הטבח בקונסטנטין בשנת 1934 הראה כי המצב, בעניין זה, לא השתנה ניכר מאז המאה הקודמת. חוסר סבלנות שמוסלמים רואים את כניסתם של יהודים לממשלות שלנו. התעמולה הגרמנית, לעומת זאת, לעולם לא מפסיקה להחמיא לסנטימנט הזה. “